אתר הדוקטורנטים

ראשי תהליך מבוא שיטה כלים קישורים מועדפים שירותים מעניין צור קשר

כלים

בעמוד זה ניתן למצוא ריכוז של כלים ותוכנות שונות שאמורים להקל על חיינו האקדמיים.

עריכת תמלילים

למרות שזה נשמע טריוויאלי, הדבר הראשון לו אנו נזקקים בעת תחילת הכתיבה הוא מעבד תמלילים ראוי לשמו. רובנו עושים שימוש בחבילת Office. אולם, היא איננה היחידה ויש אף שיאמרו גם לא הטובה ביותר.

בהמשך אביא התייחסות לכמה וכמה מערכות כאלו ואנסה לציין את יתרונותיהם וחסרונותיהם תוך התייחסות לכלים הבאים להתגבר על חלק מחסרונות אלו.

Office

חבילת התוכנה מבית Microsoft שמעבד התמלילים שלה, Word, נפוץ מאד. אין צורך להכביר מילים על המעבד הנפוץ שהינו מעבד טוב מאד בעל כישורים רבים ותמיכה טובה מאד בריבוי שפות. אולם, בצד יתרונותיו המעבד אינו חינם, מורכב ויש לו מספר חולשות המאפיינות אותו.

לצרכינו, תוכנה זו יכולה לתת מענה מצוין. מענה זה אף ישתפר אם נעשה שימוש בספרו המצוין של ד"ר צבי ארצי: "המדריך העברי המאויר לכתיבת עבודה אקדמית בתוכנת Word". את הספר ניתן לרכוש באתר החברה והוא יעשה סדר בשימוש שלנו במעבד התמלילים תוך מתן כלים וטיפים חשובים לשימוש מושכל בתוכנה.

תמיכה טובה נוספת ניתן להשיג באתר העזרה מבית מיקרוסופט המתייחס לתוכנה על גרסאותיה השונות.

תמיכה זו נדרשת כאשר אנו רוצים לעשות שימוש מושכל בתוכנה ולהשתמש בכישוריה המרובים. למשל, שימוש במערכת קישורים פנימית במסמך, בנית תוכן עניינים/רשימת טבלאות/איורים. בגרסאות מתקדמות יותר (Word 2007 ואילך), נוכל אף למצוא מנהל ביבליוגרפיה פשוט עליו אעמוד בהמשך.

[אגב, עוד טיפ מבית מדרשו של ד"ר צבי ארצי: אם רוצים להשיג תרגום של מאמר עזרה של מיקרוסופט יש להביט בשורת הכתובת של המאמר באנגלית ולהחליף את המספרים 1033 ל-1037. אם קיים, יעלה התרגום העברי לאותו מאמר. אם לא, תופיע הודעה מתאימה].

המעבר בין הגרסאות גורם ללא מעט אנשים כאב ראש לא קטן ומיקרוסופט הוציאה כלי המרה בין גרסה 2007 לגרסה 2003 הנפוצה כיום. את הכלי ניתן להשיג באתר החברה והוא מאפשר קריאה של קבצי גרסת 2007 באמצעות וורד 2003. בנוסף, לכל מי שיש ברשותו את וורד 2007 ומתגעגע לסרגל הכלים של 2003 הינה יישום קטן המוסיף לשונית עם הסרגל המוכר.

לאחרונה, בעקבות התחרות עם Google Docs מציעה גם מיקרוסופט כלים מקוונים דומים. כלים אלו מאפשרים להשתמש בכישורי התוכנה באופן מקוון ועשויים לחסוך הרבה תסכול כאשר אנו מגיעים למקום בו אין התקנה של חבילת האופיס.

כישוריה הרבים של התוכנה סובלים ממעט באגים וחלק מהכלים הכלולים בתוכנה אינם מספקים. כאלו הם הכלים לכתיבת נוסחאות ומערך הטיפול ברשימות אוטומטיות. גם עלות התוכנה מרתיע לא מעט משתמשים.

כדי להתגבר על חסרונות אלו קיימות מספר אלטרנטיבות שאף אחת מהן אינה מושלמת. לחלקם אתייחס בהמשך:

לטקס

LaTeX תוכנת עיבוד התמלילים בקוד פתוח. אהובה על אנשי מדעים בעקבות הנוחות היחסית שמאפשרת התוכנה בעת כתיבת מאמרים מדעיים ונוסחאות. עם זאת, התוכנה מורכבת ואיננה מספקת את הנוחות האופיינית למעבדי תמלילים דוגמת וורד. עוד על התוכנה ניתן לקרא כאן.

בעקבות זאת, פותחה גרסה קלה יותר של התוכנה LvX. אולם, עדין מדובר בתוכנה מורכבת יותר מוורד.

עוד על התוכנה ועל הטכניקה WYSIWYM, בה היא משתמשת ניתן לקרא כאן.

Open Office

על אופן אופיס נכתב לא מעט והויכוחים סביב יכולתה של החבילה להתחרות עם חבילת אופיס מאופיינים בתגובות רגשיות שלעיתים אינן פרופורציונאליות למהות הנושא.

על כל פנים, הכלי נוח לעבודה, אולם, אינו זהה לכלים המקבילים באופיס. ניתן להוריד את התוכנה, חינם, כאן ולהתרשם באופן עצמאי.

כדאי גם לדעת שכלי אופן אופיס ניתנים להפעלה כתוכנה ניידת. קרי, ללא התקנה. המשמעות היא שניתן להעתיק את החבילה, או חלק ממנה, על דיסק נייד ולעבוד איתה על כל מחשב מארח ללא צורך בהתקנה ובלי להשאיר עקבות.

כלים לבדיקת גניבה ספרותית

רגישותה של האקדמיה לייחוס רעיונות למי שאינו ההוגה המקורי ידועה לכולנו ואין צורך להרחיב עליה את הדיבור. גניבה ספרותית זהה לכל גניבה אחרת ובאקדמיה מיחסים לכך חשיבות עליונה. חשיבות הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בכללים הנוקשים של ציטוט ביבליוגרפי.

פריצת האינטרנט לחיי האקדמיה גרמה לכך שקל מאד לגנוב. אולם, מנגד, גם קל מאד לתפוס את העבריין.

מצד שני, לא לכל סטודנט כוונות עברייניות. חלקנו פשוט קוראים מאמרים ומאמצים מבלי משים צורת חשיבה ואף כתיבה דומה למקור אותו קראנו.

כדי להימנע משתי בעיות אלו: כתיבה דומה וגניבה ספרותית מציעה הרשת מספר כלים. כלים אלו עורכים השוואה של קטע טכסט ומנסים לאתר את המקור.

הכלי הראשון, Viper, הינו חינמי. כלים נוספים המוצעים ברשת הינם WriteCheck שהינו בתשלום ויש לו גם גרסה מקוונת. בנוסף, קיימת גם גרסה מקוונת, מוזלת, לסטודנטים. כלי מקוון נוסף הינו iParadigms שכולל גם את iThenticate. (ראוי לציין שהתשלום על השימוש בכלים אלו הינו נמוך).

כלי נוסף, הפועל כמנוע חיפוש, הינו Copyscape ובאמצעותו ניתן לזהות עבודות או חלקים מהן, שהועתקו.

כלים נוספים אותם ניתן לבדוק כוללים את: Plagiarism-Finder, Plagiarism Detector, Collusion וכלי נוסף שהינו תוסף לוורד 2007.

עוד על כלים לבדיקת גניבה ספרותית אפשר לקרא בבלוג שיווק מקוון כאן.

תוכנות לעיבודים סטטיסטיים

קיים מגוון תוכנות לא מבוטל היכול להקל על חייו של הדוקטורנט הממוצע. אומנם רוב התוכנות הללו עולות ממון רב אולם חלקן הינו חינם וחלקו ראוי בהחלט לסכום הנדרש ממנו. להלן סקירה קצרה ובהחלט לא ממצה של המצאי הפופולרי וקצת מעבר לו.

Excel

התחלתי דווקא בתוכנה הזו שרובנו מתייחסים אליה, ובצדק, כגיליון אלקטרוני גרידא. אולם, היכרות מעמיקה יותר עם התוכנה מגלה כמה כישורים סטטיסטיים מפתיעים. כאשר אין תחת ידנו תוכנה כבדת משקל ולצורך שימושים ממוקדים שווה להכיר את הפונקציות הסטטיסטיות של התוכנה בגרסאות 2003 ו-2007.

בנוסף, אקסל משמשת כלי נפוץ לפיתוח מחשבונים שונים לצרכי עיבוד ספציפיים. אם אנו לא מפתחים כאלו בעצמנו הרי שכדאי לדעת שאחרים כן עושים זאת. שווה להכיר את אתר חובבי ומפתחי אקסל וגם לראות את מגוון הכלים שהם מפתחים מסודרים לפי נושאים.

בנוסף, ברשת ניתן למצוא כלים ומחשבונים מבוססי אקסל המבצעים משימות עיבוד ממוקדות. ניתן להתחיל באתרו של ד"ר אבן זוהר או לעיין בקישורים העשירים הבאים: 1, 2, 3.

דרך אחרת להגיע אליהם הינה פשוט באמצעות הקשת העיבוד או הפרוצדורה הנדרשת בתוספת המילה Calculator או Tool.

גם אני פיתחתי מספר כלים מבוססי אקסל. אלו יוזכרו במקומות הרלוונטיים.

SPSS

התוכנה הפופולארית לעיבוד רעיונותינו המבריקים. אחותה הקטנה של SAS אולם, יש הטוענים שגם נוחה יותר לתפעול. התוכנה עולה ממון רב אולם מוסדות אקדמיים שונים נותנים אליה גישה זו או אחרת. כדאי לבדוק.

אם לא, כסטודנטים, ניתן לרכוש רישיון לשימוש בתוכנה לשנה, תמורת סכום צנוע יחסית. חשוב רק לוודא שהפרוצדורות הנדרשות לצורך המחקר שלנו אכן מכוסות בגרסה המוצעת. אם לא, יש לרכוש רישיון גם למודולים נוספים בהתאם לצורך או לפנות לשימוש בתוכנה אחרת.

קשיי השימוש עם התוכנה ניתנים לפתרון באמצעות ספרים המצויים בהמוניהם בספריה וברשת. רשימה קצרצרה של ספרים ואתרים, עם דגש על חובבי השפה העברית, ניתן לראות כאן.

לתוכנה זו פותחו אלפי אתרים, כלים, מאמרי הסבר, עזרה וביקורת. כמה אתרים וכלים שמצאתי אותם שימושיים מוצגים בפרק שיטה בחלק המתייחס לעיבודים סטטיסטיים.

PSPP

PSPP מתגאה בהיותה תוכנה המהווה אלטרנטיבה חינמית ל-SPSS. את התוכנה ניתן להוריד כאן יחד עם מדריך העזרה המלא של התוכנה.

שתי התוכנות אומנם דומות בחזותן אולם, עיון קצר בלשונית ANALYZE של שתי התוכנות מראה מיד הבדל משמעותי לטובת SPSS. עם זאת, יש להודות שרוב העיבודים הקלאסיים של SPSS אכן נמצאים ב-PSPP.

שווה לחשוב על שימוש בתוכנה ככלי משלים ל-SPSS. בעיקר בשלב בו מתחילים להצטבר נתונים אולם עדין אין הצדקה לרכוש את SPSS שרישיונה, כאמור, תקף לשנה.

פרויקט רב היקף ויכולת מבית מדרשם של מפתחי הקוד הפתוח. תוכנה לעיבוד סטטיסטי עתירת כישורים שרבים ממליצים עליה ועל תפוקותיה. לתוכנה מספר מודולים בניהם ניתן למצוא גם את מודול SEM ואת מדריך השימוש שלו (תודה לעמית גל).

עוד על התוכנה וכישוריה אפשר לקרא במאמר כללי שמהלל את התוכנה כאן.

STATISTICA

האלטרנטיבה ל-SPSS שאיננה נופלת במאום מהתוכנה הכבדה והיקרה. יתרונה המיוחד: מול כל פרוצדורה סטטיסטית יש הסבר קצר מה הרציונאל הסטטיסטי שמאחוריה (להזכירנו...).

למספר אנשים יש את גרסה 5, הישנה, שהייתה חינם. מגרסה 6 שעלתה עליה, נדרש תשלום.

מידע נוסף ניתן להשיג באתר החברה.

SEM (structural equation modeling)

בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר בטכניקה סטטיסטית זו. לניתוח משוואות מבניות הוצעו מספר תוכנות.

בניהן ניתן למנות את:

LISREL (Jöreskog and Van Thillo, 1972), AMOS (Arbuckle, 1988), COSAN (Fraser, 1988), EQS (Bentler, 1985), LINCS (Schoenberger and Arminger, 1988), and LISCOMP (Muthen, 1984).

עם זאת נדמה שהמוכרות והנפוצות שבן הינן AMOS ו-LISREL.

AMOS

תוכנה לעיבוד משוואות מבניות שיתרונותיה ביכולותיה הגראפיות. התוכנה מופצת היום באופן בלעדי באמצעות ג'ניוס, מפיצת SPSS בישראל והיא מתחרתה של LISREL בתחום זה.

עוד על התוכנה והאפשרות להוריד ספר הדן בניתוח משוואות מבניות בעברית ניתן למצוא באתר אוניברסיטת בר אילן או לחפש באתר המקיף של אוניברסיטת טכסס המקדיש פרק נרחב לעזרה למשתמשים בתוכנה זו.

גם אני כתבתי מדריך ל-AMOS וכן מחשבון לחישוב מהימנות ושונות מוסברת באמצעות הטעינויות. את המחשבון ניתן להוריד כאן.

אגב, למתבלבלים במספרי הגרסאות של התוכנה ההסבר הינו כדלהלן: עד גרסה 5 התוכנה נמכרה על ידי החברה המפתחת. גרסה 6 כבר צורפה ל-SPSS בגרסה 14 וגרסה 7 של AMOS צורפה לגרסה 15 של SPSS. עם הוצאתה של גרסה 16 של SPSS הותאם מספר הגרסה של AMOS לזה של SPSS ו-AMOS קפצה מגרסה 7 ל-16.

עם זאת, אין מדובר רק בשינויי מספרי גרסה לצורך התאמתה ל-SPSS אלא שיש גם הבדלים ביכולות העיבוד של AMOS. על ההבדלים בין הגרסאות ניתן לקרא במדריך התוכנה הרשמי.

תוכנות לעיבוד סטטיסטי חינמיות ובקוד פתוח

מעבר ל-R ו-PSPP שצוינו לעיל ניתן למצוא ברשת מגוון גדול מאד של כלים סטטיסטיים כמעט לכל מטרה. חלקן בתשלום וחלקן מחולקות חינם.

עוד על תוכנות חופשיות ניתן למצוא ברשימה המכובדת הבאה או בזו של ד"ר אבן זוהר.

על תוכנות בקוד פתוח ניתן למצוא באתר המרכז קישורים לתוכנות בקוד פתוח.

רשימה נכבדה של תוכנות לעיבוד סטטיסטי ומשאבים נוספים ניתן לראות כאן. כדאי לעיין.

מעבר לתוכנות שצוינו האינטרנט מוצף בהצעות חינם, או חצי חינם, לתוכנות ועיבודים סטטיסטיים. הנה כמה קישורים שמצאתי אותם מועילים:

Freestatistics - אתר גדול עם קישורים לתוכנות חופשיות בסטטיסטיקה. כזה הוא גם האתר StatPages.net

האתר של אוניברסיטת ברקלי הכולל רשימה, לא קטנה, של קישורים לתוכנות חופשיות ושיתופיות.

באתר PsychNet-UK ניתן למצוא תיאור של חבילות סטטיסטיות.

ובאתר אוניברסיטת טכסס ישנו עמוד עם הסבר על תוכנות סטטיסטיות ואפשרות להוריד גרסאות התנסות שלהן.

תוכנות לעיבוד נתונים איכותני

יש כמה כאלו. כדאי להכיר את אטלס ואת Narralizer שהעתק להתנסות למשך 30 יום ניתן להוריד מאתר החברה. הרחבה על שתי תוכנות אילו ניתן לקרא באתר של מכללת לוינסקי.

תוכנה טובה נוספת הינה NVIVO המומלצת על ידי חוקרים לא מעטים.

כלי לקידוד שאלות פתוחות מוצע גם על ידי SPSS ישראל. על הכלי, TOC וקישוריו ניתן לקרא כאן.

לעוסקים בנושא עיבוד נתונים איכותניים שווה להיות ערניים למרכז הישראלי לשיטות מחקר איכותניות שמקום מושבו באוניברסיטת בן גוריון. נדמה שכל העוסק בתחום ראוי שיכיר את המרכז ואת הכנסים שהוא עורך לקידום מחקר איכותני בישראל.

תוכנות לניהול רשימות ביבליוגרפיות

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחת תוכנות המיועדות לניהול ורישום ביבליוגרפי. אסקור את המרכזיות שבהן.

בטרם אתחיל לדון באפשרויות העומדות לפנינו אציין שמספר מוסדות אקדמיים מעניקים גישה לכלי ניהול ביבליוגרפי. גישה זו יכולה ללבוש צורה של תוכנה המחולקת לסטודנטים או גישה מקוונת בחינם ל-RefWorks (אוני' חיפה). שווה בטרם בחינת האלטרנטיבות השונות לבדוק מה קיים במוסד שלך. תוכנה הנתמכת על ידי מוסד מחקר מוכר כמעט תמיד תהיה עדיפה על פני מציאת פתרונות עצמאיים.

שנית, כדאי לדעת שוורד מגרסה 2007 ואילך כוללת מרכיב לניהול ביבליוגרפיה. מרכיב זה הכיל באג שתוקן. כיום כלי בסיסי זה עשוי לתת מענה לא רע לרוצים לנהל רשימה פשוטה בוורד אותו רכשו ממילא.

מי שיעדיף לעשות שימוש בתוכנה צד שלישי הרי שעומדות בפניו מגוון אפשרויות חלקן מבוססות על תוכנה עתירת כישורים וחלקן מקוונות. יתרה מזו, בשנים האחרונות, בצד כלים ממוסדים ויקרים, אנו עדים ליותר ויותר תוכנות וכלים המוצעים חינם.

תוכנות לניהול ביבליוגרפיה

באופן כללי ניתן לומר שכל התוכנות לניהול ציטוטים ביבליוגרפיים מאפשרות לעבוד עם מעבדי תמלילים בשיטות שונות לצורך יצירת רשימה ביבליוגרפית והערות שוליים במגוון כללי רישום. רובן מסוגלות גם לייבא ציטוטים של פריטי מידע מתוך מגוון גדול של מאגרי מידע.

לצורך החלטה על מנהל זה או אחר מומלץ לעיין במה שאני כתבתי על הקריטריונים לבחירת מנהל ציטוטים ביבליוגרפיים וכן בהשוואה בין התוכנות הפופולריות בתחום כאן וכאן. עוד מקורות להשוואה בין תוכנות לניהול ביבליוגרפיה ניתן למצוא בפוסט שכתבה שלי חן-ארידור בבלוג "מידע במידה" של ספרית אוני' חיפה.

בין שלל התוכנות (Library Master, Reference Manager, ProCite ), בולטת בישראל התוכנה EndNote.

EndNote

תוכנה מהמובילות בשוק אם לא המובילה שבהן. עתירת כישורים ויכולות. התוכנה מסוגלת לעבוד עם מקורות מידע מגוונים והיא מוכרת על ידי רוב מאגרי המידע המאפשרים הורדה ישירה של פריטי ביבליוגרפיה שונים.

התוכנה מאפשרת הפקה של רשימות ביבליוגרפיות במגוון סגנונות ומעבר מהיר ופשוט בניהן.

באתר החברה ניתן להוריד גרסת התנסות או לרכוש אותה מאקדמק, המפיצה שלה בישראל. לתוכנה קיימת גם גרסת רשת עליה אעמוד בהמשך.

את המדריך הרשמי ניתן להוריד באתר החברה או לקרא על תפעול התוכנה ועל יבוא פריטי ביבליוגרפיה ממאגרי מידע שאני כתבתי.

תוכנות לניהול ביבליוגרפיה חינמיות

בטרם התקנת תוכנות צד שלישי שווה לבחון את הכלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות המוטמע בוורד 2007 או 2010 וזה המוטמע במתחרהו OpenOffice (ב-Writer ניגשים ל: כלים >> מסד נתונים ביבליוגראפי).

פתרונות אלו אינן תחליף, עדין, לתוכנות ייעודיות. אולם זהו תחליף לא רע בכלל וכדאי לא לפסול אותו על הסף.

Zotero

תוכנת חינם שהיא למעשה תוסף לדפדפן FireFox מגרסה 2. התוכנה פותחה על ידי George Mason University

ומשמשת זה מספר שנים ככלי חינמי לרישום ביבליוגרפי. התוכנה קצת יותר צנועה בכישוריה אולם עשויה לענות על צרכי משתמשים רבים.

בנוסף ל- Zotero ניתן למצוא ברשת מספר תוכנות חינם נוספות. בניהן ניתן למנות את: BibMe, RamRef, Mendeley, BiblioExpress או Biblioscape שהינה תוכנה לניהול ביבליוגרפיה בקוד פתוח. על כישוריה (הרבים), של התוכנה ניתן לקרוא כאן.

תוכנות לניהול ביבליוגרפיה מקוונות

RefWorks

תוכנת רשת מוצלחת שכישוריה אינם נופלים מכל תוכנה אחרת לניהול ביבליוגרפיה. יתרונה המיוחד הינו בכך שאוניברסיטת חיפה רכשה רישיון לשימוש חופשי ב-RefWorks עבור הסגל האקדמי והסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. כך שאם אנו סטודנטים של אוני' חיפה מדובר ביתרון גדול ששווה לנצלו בלי לחשוב פעמיים (אני רואה מעט מאד סיבות לעבוד עם תוכנה אחרת).

EndNote Web

גם ל-EndNote יש גרסת רשת לא רעה כלל. על ההבדלים בין EndNote ל- EndNote Web ניתן לקרא כאן.

מצגת יפה להסבר על השימוש ב- EndNote Webניתן למצוא כאן.

כלים נוספים

בנוסף לאלו, ניתן למצוא ברשת מגוון כלים מקוונים לניהול ביבליוגרפיה. בניהם ניתן למנות את: Mendeley, MyNCBI, CiteULike, Connotea.

כאן המקום לציין תכונה שימושית של גוגל אקדמי: האפשרות לשמור את החיפושים בפורמט תוכנות לניהול רשימות ביבליוגרפיות שגורות. הדבר נעשה כפי שמוסבר במדריך שבאתר.

תוכנות לניהול מסמכים וספרים

קיטלוג ספרים

תוכנות ביבליוגרפיה מסדרות את הרשימה הביבליוגרפית. אולם, לתוכנות קטלוג הספרים יש יתרונות נוספים. הן מאפשרות את הורדת פרטי הספר ממגוון מקורות, שמירתם ומיונם בצורות שונות. כדאי להכיר את Mobipocket החינמית ומרשימה או את Book Collector. גרסת ההתנסות שלה מאפשרת שמירה של 100 ספרים ועל יותר מכך נידרש לשלם 40$. שתי התוכנות תומכות גם בעברית.

אולם אלו אינן התוכנות היחידות ואני לא יכול להעיד שהן בהכרח הטובות ביותר. להרחבת הדעת בנושא זה כדאי לעיין ב- Book Organizer או בשלל המארגנים והמקטלגים של חברת PrimaSoft. באתרם ניתן למצוא את מקטלג הספרים שלהם Book Organizer Deluxe וגם תוכנות רבות נוספות הפועלות על אתו עקרון. שווה, באותה הזדמנות, גם לעיין בארגונית לסטודנט השואפת לארגן את כלל חיינו.

אני אישית עושה שימוש בתוכנה AllMyBooks המצוינת. התוכנה עולה 34$ אולם אני הורדתי אותה בחינם מאתר Giveaway of the Day , אתר שחובה להכיר. בנוסף, אני ממש ממליץ לעיין בתוכנת החינם Libra המקבילה לה בכישוריה וגם בחזותה. את Libra ניתן להוריד ממספר מקומות שאחד מהן הינו כאן.

על תוכנות אלו כדאי להזכיר את האפשרות לכלים מקוונים. יתרונם העיקרי הינו ביכולת השיתוף המקוון שהם מציעים. אחד מהם הינו Shelfari אולם הוא אינו היחיד.

עוד על תוכנות לניהול ספריה קטנה ניתן לקרא כאן.

תוכנות לניהול מידע בעת הגלישה באינטרנט

תוכנות לאיסוף וניהול פריטי מידע

בעת הגלישה באינטרנט אנו נתקלים פעמים רבות בפרטי מידע רבים ושונים שקשה לטפל בהם תוך כדי גלישה. בעקבות כך רובם אובדים ואנו מתקשים לשחזר היכן ראינו אותם.

כדי לחסוך תסכול זה ולנהל טוב יותר את המידע המורד מהאינטרנט פותחו כלים ייעודיים לכך. תוכנות אלו מאפשרות גרירת וארגון פריטי מידע שונים כגון: קישורים, תמונות, טכסט וסידורם באופן אינטואיטיבי בלשוניות מסודרות כראות עיננו.

אחד הכלים הטובים בתחום זה הינו OneNote של מיקרוסופט שמצורף לחבילת אופיס 2007 וזמין גם בגרסאות המוזלות וגרסאות הסטודנטים. מדובר במחברת דיגיטלית שעל כישוריה הרבים כדאי מאד לקרא כאן או כאן או לעיין בעמוד הבית של התוכנה.

אם כלי זה לא זמין עבורנו ניתן לעשות שימוש בחלופה החינמית שלו Evernote, או בכלים לא פחות טובים הזמינים באינטרנט. חלקם בתשלום וחלקם חינם.

אחת מהן NetSnippets הותיקה פותחה כדי להקל על החיים בכל הקשור לניהול העבודה מול האינטרנט. התוכנה מאפשרת יצירת ספריות לצורך שמירה של קישורים, ניהול מאמרים המורדים מהאינטרנט, הורדת קטעים מתוך מאמרים ועוד. לתוכנה ממשק עברי כשר למהדרין והיא ניתנת להורדה מאתר המחשבים של אוני חיפה חינם (לסטודנטים מחיפה).

תוכנה זו מוזכרת כאן כוון שהיא מאופיינת בממשק עברי ומחולקת חינם באתר האוניברסיטה. אולם היא איננה היחידה. ישנן עוד. למשל Favorite Link המוצעת גם היא ללא תשלום.

אפשרות נוספת, חינמית גם היא, הינה להוריד סרגל קטן ClipMark המתווסף לדפדפן אקספלורר או FireFox ומאפשר לבצע את אותה פעולה. הפעלת הסרגל מחייבת רישום והמידע נשמר בחשבון המשתמש על שרתי החברה.

תוכנות לניהול ידע

באינטרנט יש לא מעט כלים למיפוי ידע. החלופה האלקטרונית ל- Flip Chrt הישן והטוב.

הנה כלי שהתרשמתי ממנו לטובה. עוד על התוכנה, כישוריה וקישור להורדה.

עוד תוכנה כזו הינה Cmap שהינה חינם למטרות לא עסקיות ועוד אחת, AusThink, שהינה בתשלום.

גם MindOmo הינו כלי למיפוי מושגים חינמי שמוצע בגירסה מקוונת. ניתן לקרא עוד על התוכנה וקישור להורדה. שווה להוריד ולשחק עם התוכנה כדי ללמוד על יכולותיה.

כלי תרגום

אם כבר הגענו עד הלום, לאף אחד מאיתנו אין בעיה לקרא באנגלית. אלא מה? לחלקנו לפחות, אין כושר ביטוי של אבא אבן ובהחלט קיימת בעיה לקרא מהר שלא לדבר על לרפרף במהירות האופיינית לעברית, על מאמר עתיר עמודים כדי לראות אם שווה בכלל להתחיל לקרא אותו. לצורך כך רצוי שיהיה בידנו איזשהו כלי תרגום מהיר גם אם לא יפיק תוצאה של החוג לשפות.

למרבה הצער, בנושא זה עדין אין בידנו כלי טוב ומה שהטכנולוגיה מעמידה לרשותנו הינם כלים חלקיים אותם אזכיר בקצרה:

ראשית, עומדים לרשותנו כלים מהדור הישן: תרגומונים למיניהם ובראשם Quicktionary II. כלי זה סורק מילה או משפט ומתרגם כל מילה בנפרד. השימוש בו פשוט ואני לא נתקלתי במילה שהוא לא ידע לתרגם. יש אפשרות להוסיף לו חומרה נוספת ההופכת אותו למה שקרוי בחברהMultiPen ושמו המסחרי QuickLink. תוספת זו תהפוך את המכשיר לסורק ידני ותאפשר לסרוק ולהעביר למחשב את תוצאות הסריקה.

תוכנות תרגום ומילונים

בממלכת התוכנות יש כמה כלים שיכולים להקל על החיים. ראשית, יש את תוכנות התרגום דוגמת בבילון, תרגומתיק או Word Point . אילו יתנו תרגום זריז של כל מילה בשלל שפות. במקביל לאילו יש כמה כלים מקוונים שאינם רעים כלל. מורפיקס ונזגול הינם שני אתרים שישמחו לתרגם כל מילה שתוכנס אליהם.

אם נרצה נוכל גם לעשות שימוש במילון ראשי תיבות וקיצורים בעברית.

באינטרנט ניתן גם למצוא אתרים המבצעים בדיקת איות מקוונת. אחד מהם הינו SpellCheck שיבדוק מילה או טכסט ויציע תיקונים.

במקביל לו ניתן לאתר אתרים שיתרגמו אתר שלם לעברית צולעת קלות אבל בהחלט ברת קריאה. אחד מהם הינו נזגול (בתחתית העמוד). פעולה זו ניתן לעשות גם עם תוכנות צד שלישי כגון תרגו@נט שאינה חינם.